דיכאון הוא מחלה נפוצה ומורכבת. כל אחד מאיתנו חש לעיתים דכדוך או חוסר עניין בחיים, אך בקרב הסובלים מדיכאון קליני הרגשות האלה נמשכים שבועות וחודשים, וללא טיפול הם עלולים להימשך גם שנים. הדיכאון נגרם כתוצאה מחוסר איזון בין כימיקלים במוח, ובדומה למחלות אחרות - הוא ניתן לטיפול. ישנם מחקרים אשר מסבירים שהדיכאון יכול להיות תולדה של בעיות רגשיות לא מטופלות, שגורמות לאדם לקבל החלטות לא נכונות ובשל כך לעשות דברים בחייו שלא גורמים לו הנאה. לעיתים מקורו באירוע טראומטי, במצב סטרס מתמשך או בתורשה. דיכאון עשוי להיעלם ואז לחזור שוב, אבל, מדגישים שהוא ניתן להחלמה.
לא ידוע במדויק מה הגורם לדיכאון, וככל הנראה מדובר בשילוב של כמה גורמים:
תורשה: אדם שלו בני משפחה הסובלים מדיכאון - סיכוייו ללקות בדיכאון גבוהים יותר מאשר סיכוייו של מי שאין לו קרובי משפחה שסובלים מדיכאון.
נוירולוגיה: ישנם חומרים המופרשים במוח (נוירוטרנסמיטורים) שמעורבים בהתפתחות דיכאון.
הורמונים: ישנה מעורבות של הורמונים שונים בהתפתחות דיכאון, למשל הורמון שמייצרת בלוטת התריס.
אירועי חיים טרגיים כמו אובדן של אדם אהוב או קשיים בחיי היום־יום כמו בעיות בריאות קשות במשפחה, מצוקה כלכלית ויחסים עכורים בבית או בעבודה.
אירועים טראומתיים בילדות המוקדמת כמו התעללות והתייתמות מהורה.
עצבות
אי־שקט
תסכול
חוסר הנאה מהחיים
הפרעות שינה ושינויים בתיאבון
מצב רוח ירוד
חוסר ריכוז
מחשבות על מוות או מחשבות אובדניות. ( כמו "למה אני צריך לחיות").
